נאשף עוני נ' גביש קבלני חשמל 1987 בע"מ

החלטה

1.בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדרו של התובע.

2.לא ראיתי להיכנס לשאלה של הצידוק לאי התייצבותו של התובע, שכן ב"כ התובע הופיע ביום הדיון, בשעה מאוחרת יותר, באולם ביהמ"ש, ואני נכונה לקבל טענתו כי לא קיבל הודעה על הקדמת שעת הדיון, אף שקיים אישור משלוח של החלטתי מיום 19.11.09 בפקס למשרדו.

3.השאלה המרכזית היא שאלת סיכויי התביעה.

אם אכן קיים מעשה בית דין בין הצדדים בשאלה השנויה במחלוקת בתביעה זו, הרי אין למעשה כל טעם בחידוש התביעה, רק על מנת לדחותה על הסף.

4.אלו הם פרטי ההליכים שהיו בין הצדדים בתיק זה:

א.תביעתו של התובע היא תביעה שטרית, ובתביעה זו הגישה הנתבעת התנגדות.

טענת ההגנה של הנתבעת היא כי במערכת היחסים בין הצדדים התובע חייב לה סכומים ניכרים, שעולים על סכום השטרות.

תביעה זו היתה קבועה לדיון ביום 25.11.09.

ב.במקביל, הגישה הנתבעת תביעה שכנגד, שהתקבלה וניתן בה פסק דין.

אותה תביעה שכנגד עסקה בהשבת אותם סכומים שהתובע חייב לנתבעת, ולמעשה קיימת זהות בין כתב התביעה שכנגד, לבין כתב הגנתה של הנתבעת בתביעה השטרית של התובע.

בקשתו של התובע (הנתבע שכנגד) לביטול פסק הדין שניתן כנגדו, נדחתה, ופסק הדין עומד בעינו.

5.אחת העילות בתביעה שכנגד היתה כי התובע קיבל תשלומים ביתר, מעבר להמחאות בהן הוא אוחז, אותן המחאות נשוא התביעה השטרית של התובע.

אני מפנה לסע' 17 לתצהירו של מיכאל דור מיום 7.7.04:

"יתרת הסכום לתשלום הינה סך של ...175,014 ₪ כולל מע"מ (הדגשה במקור – מ.ב.)...בפועל קיבל הזוכה (התובע – מ.ב.) 216,587 ₪ (שנפרעו) וזאת לא כולל את השיקים נשוא תיק זה שעליו להשיבם (הדגשה שלי – מ.ב.)."

וראה סע' 15-17 לכתב התביעה שכנגד.

6.עולה מן האמור, כי מעת שנקבע בתביעה שכנגד כי התובע קיבל סכומים ביתר (מעבר לסכום ההמחאות שהן נשוא התביעה השטרית של התובע), והוא חויב בהחזרתם, ממילא קיים מעשה בית דין גם בנוגע לשטרות נשוא התביעה ולטענת ההגנה של הנתבעת (ששימשה כעילת התביעה שלה בתביעה שכנגד).

בדוגמה מספרית: אוחז התובע בשטרות בסך של 10 ₪ בגין עבודות שביצע. טוענת הנתבעת והתובעת שכנגד כי שווי העבודות שביצע היה 80 ₪ וכי היא שילמה לתובע 100 ₪. לאור האמור, מחויב התובע בהשבת 20 ₪ (בנוסף לחיובים אחרים נשוא פסק הדין בתביעה שכנגד). אם כך נקבע, בוודאי שאין התובע זכאי לאותם 10 ₪.

ובמילים אחרות: אם נקבע בתביעה שכנגד כי הנתבעת שילמה לתובע סכומים ביתר עבור העבודות, ובפועל, ועוד בטרם נלקחו בחשבון השטרות נשוא התביעה, קל וחומר שאין התובע זכאי ביחסים בין הצדדים לסכום השטרות.

7.הטענה היחידה שמעלה התובע היא שהתביעה שכנגד לא נדונה לגופה.